Vayedaber

Kidouchine

Daf 35b

משנה: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא כֹהֶנֶת וַהֲרֵי הִיא לְוִיָּה לְוִיָּה וַהֲרֵי הִיא כֹהֶנֶת עֲנִיָּה וַהֲרֵי הִיא עֲשִׁירָה עֲשִׁירָה וַהֲרֵי הִיא עֲנִיָּה הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעַתּוּ.

Traduction

Si en consacrant une femme le fiancé dit qu’il la croyait fille de cohen, et elle l’est d’un lévite, ou qu’il la croyait lévite, et elle est fille de cohen, ou qu’il la croyait riche et elle est pauvre, ou qu’il la croyait pauvre et elle est riche, la consécration est effective: ce n’est pas elle qui l’a trompé.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שלא הטעתו. אלא הוא הטעה את עצמו וכיון דלא פירש לאו כל כמיניה דהוו להו כדברים שבלב:

הלכה: רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל תְּנַאי כול'. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. מְקוּדֶּשֶׁת אֲפִילוּ בָעֵדִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. מְקוּדֶּשֶׁת לָחוֹמָרִין.

Traduction

R. Eléazar dit: l’union sera définitive, comme par devant témoins. R. Samuel au nom de R. Zeira dit: l’union est valable par sévérité, vu le doute.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מקודשת אפי' בעדים. כלומר מקודשת גמורה הויא כשאר קידושין בעדים:

מקודשת לחומרין. אינה אלא מקודשת מספק ולחומרא:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. רְאוּבֵן חַייָב לְשִׁמְעוֹן. סָֽמְכֵיהּ גַּבֵּי לֵוִי. אֶיפַּרְסָן לֵוִי. לֵית רְאוּבֵן חַייָב לְשִׁמְעוֹן. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּשֶׁלֹּא עָשׂוּ בָהּ עֲרָמָה. אֲבָל עָשׂוּ בְהַעֲרָמָה חַייָב.

Traduction

R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Imi: Ruben, débiteur de Simon, l’amène auprès de Levi, qu’il charge de payer Simon pour lui; sur ce, Levi est devenu pauvre aporhse; Ruben est déchargé vis-à-vis de Simon. Toutefois, c’est seulement vrai lorsque Ruben et Levi n’ont pas agi ainsi par ruse (en se concertant, au détriment de Simon); mais s’ils se sont mis d’accord par ruse, Ruben reste le débiteur de Simon.

Pnei Moshe non traduit

סמכיה גבי לוי. המחהו אצל לוי שישלם לו מה שיש בידו ממנו:

אי פרסן לוי. ובתוך כך העני לוי מלשון נפרס ונתדלדל:

לית ראובן חייב לשמעון. כלום דכיון שהעמידו אצל לוי במעמד שלשתן פטור הוא ראובן משמעון:

בשלא עשו בהערמה. שלא היה יודע ראובן שכבר העני לוי באותו שעה אבל עשו בהערמה שהמתהו אצלו בחזקת שהוא עשיר ונמצא שהיה עני באותו שעה חייב ראובן לשלם לשמעון:

תַּמָּן תַּנִּינָן. מַתְנֶה אָדָם עַל עֵירוּבוֹ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַתְנֶה אָדָם עַל עֵירוּבָו. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מָאן תַּנָּא. אִם בָּאוּ וְאִם לֹא בָאוּ. רִבִּי מֵאִיר. הֵיידֵין רִבִּי מֵאִיר. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. רִבִּי מֵאִיר דְּקִידּוּשִׁין. דְּתַנֵּי. הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת עַל מְנָת שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. יָֽרְדוּ גְשָׁמִים מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בֵּין שֶׁיָּֽרְדוּ גְשָׁמִים בֵּין שֶׁלֹּא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיִּכְפּוֹל תְּנָייוֹ. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם אָמַר. לְאַחַר שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. יָֽרְדוּ גְשָׁמִים מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. רִבִּי מֵאִיר דְּעֵירוּבִין הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם סָפֵק. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים. הֲרֵי זֶה גַּמָּל חַמָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא אָמַר רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא לְחוֹמָרִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. בְּעֵירוּבוֹ אֵינוֹ קוֹנֶה שֶׁלֹּא זִכֶּה בוֹ אֶת עֵירוּבוֹ. כִּבְנֵי עִירוֹ. שֶׁנָּתֶן דַּעְתּוֹ לַעֲקוֹר אֶת רַגְלָיו מִבְּנֵי עִירוֹ. וְהָכָא לָרִאשׁוֹן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת שֶׁלֹּא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים. וְלַשֵּׁינִי אֶינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת שֶׁלֹּֽא כָפַל תְּנָייוֹ. רִבִּי חַגַּיי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה 35b וְהֵן אִם לֹא כִי לֹא אֶחָד הוּא. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהָֽיְתָה הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶן וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָהּ מִיָּדָם.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. פרק בכל מערבין מתנה אדם על ערובו ואומר אם באו עכו''ם מן המזרח עירובי למערב מן המערב ערובי למזרח לא באו לא מכאן ולא מכאן הריני כבן עירי:

כיני מתניתא מתנה אדם על עירוביו. הא דקאמר עירובו לאו דוקא אלא ה''ק מתנה על עירוביו שצריך שיניח שני עירובין א' לסוף אלפים במזרח וא' לסוף אלפים במערב ומתנה על שניהם אם יבואו עכו''ם מן המזרח וצריך אני לברוח מפניהם יקנה לי עירובי שבמערב ואם מן המערב יקנה לי עירובי שבמזרח:

מאן תנא אם באו אם לא באו. שצריך לכפול בתנאו שאם לא יבאו כלל יהיה כבני עירו ולא יפסיד כלום לכל רוח ר''מ היא:

ר''מ דקידושין. כדתני בתוספתא דקאמר שצריך לכפול תנאו וה''נ במתניתין דהתם טעמא משום דתנאי בכפל בעינן:

הכל מודים. שאם אמר לאחר שירדו גשמים. אפילו ר''מ מודה בהא שא''צ לכפול התנאי דהא בהדיא קאמר לאחר שירדו גשמים תהיה מקודשת לי:

רבי יוסי אמר ר''מ דעירובין היא. קסבר דטעמא דר''מ לאו משום תנאי כפול הוא אלא ר''מ לטעמיה אזיל דמחמיר בספק עירוב:

דתנינן תמן. במשנה שלפניה גבי נתגלגל חוץ לתחו' או שנפל עליו גל או נשרף וספק אם היה העירוב קיים בין השמשות שהוא שעת קניית עירוב או לא:

ר''מ ורבי יהודה אומרים ה''ז חמר גמל. כאדם המנהג חמור וגמל שהחמור הולך לפניו והגמל מושכו לאחריו וה''נ מספקא לן אם קנה ממקום עירובו אלפים אמה לכל רוח והפסיד אלפי' שמעבר ביתו והלא' או שלא קנה לו עירובו ויש לו מביתו אלפים אמה לכל רוח ומעבר עירובו והלא' לא כלום ומחמת ספק זה אין לו אלא אלפים שבין ביתו לעירוב דממה נפשך בהן אישתרי ומתניתין דמתנה על עירובו נמי מהאי טעמא כדמסיק רבי יוסי לא אמר ר''מ אלא לחומרין:

ויאות. הוא דאזלינן לחומרא אם לא גילה דעתו ואמר בפירוש שאם לא יבאו העכו''ם יהיה כבני עירו:

בעירובו אינו קונה שלא זכה בו את עירובו. שלא אמר אלא אם באו עכו''ם והרי לא באו:

כבני עירו. נמי לית ליה שהרי כבר נתן דעתו מבין השמשות לעקור את רגלו מבני עירו ולקנות במקום עירובו והלכך אי לאו דאמר בפירוש אם לא יבאו עכו''ם הריני כבני עירי ה''ז חמר גמל דספק עירוב הוא:

והכא. בקידושין נמי הא דקאמר ר''מ צריך לכפול בתנאו לא אמר אלא לחומרא וכגון שבא אחר וקדשה לראשון אינה מקודשת לגמרי דאמרינן תנאה הוי והרי לא ירדו גשמים ולשני אינה מקודשת מפני שלא כפל הראשון תנאו ואמרינן דלא הוי תנאי ומקודשת לו ואפילו לא ירדו גשמים וצריכה גט משניהם אבל אם לא קדשה אחר מודה ר''מ דתנאה הוי וכל זמן שלא ירדו גשמים יכולין לחזור בהן:

רבי חגיי בעא קומי ר' יוסי. על דברי רחב''ג:

והן אם לא כי לא אחד הוא. האי אם לא דאמר משה אחד הוא עם כי לא שאמרו בני גד ובני ראובן שהרי הם אמרו לו ואנתנו נחלץ חושים לפני בני ישראל וגו' כי לא ננחל אתם מעבר הירדן וגו' ועל זה צוה משה אם יעברו וגו' ואם לא יעברו ומשמעות דבריהם הכי הוי ואנחנו נחלץ ואז כי לא ננחל אתם וגו' וא''כ אם לא יעברו לפניהם אז ינחלו אתם בארץ כנען ולא ארץ הגלעד ולמה היה לו למשה לחזור בדבריו אם לא יעברו אלא לאו להשמיענו דצריך לכפול התנאי וקשיא לרחב''ג:

שנייא היא. דטעמא אחרינא איכא שהיה צריך הדבר לאמרו לפי שארץ הגלעד היתה כבר לפניהן והוא מבקש להוציאן מידם לפיכך היה צריך לחזוק דבריו:

רִבִּי יוּדָה בַּר סִיסִין רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. יָֽרְדוּ לְסִימְפוֹן בְּשִׁיטַּת רִבִּי מֵאִירִ דְּקִידּוּשִׁין. רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין בְּעָא. לָמָּה לִי כְרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ כְרַבָּנִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. סֶדֶר סִימְפוֹן כָּךְ הוּא. אֲנָא פַּלָּן בַּר פַּלָּן מְקַדֵּשׁ לֵיךְ אַנְתְּ פַּלְנִיתָא בַּת פְּלוֹנִי עַל מְנָת לִיתֵּן לִיךְ מִיקְּמַת פַּלָּן וּמִכְנְסִינִיךְ לְיוֹם פַּלָּן. וְאִין אָתָא וְלָא כְנַסְתִּיךְ לָא יֶהֱוֵי לִי עָלַיִךְ כְּלוּם. וְיֹאמַר. עַל מְנָת. שֶׁלֹּא לִכְפּוֹל תְּנָייוֹ. אִילּוּ לֹא כָפַל תְּנָייוֹ מִיעָקַר קִידּוּשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּכָל אָתָר אִית לְרִבִּי מֵאִיר מִמַּשְׁמַע לָאו אַתְּ שׁוֹמֵעַ הֵין. וְהָכָא לֵית לֵיהּ. אָמַר רִבִּי מִתַּנְייָה. חוֹמֶר הוּא בָּעֲרָיוֹת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ירדו לסימפון בשיטת ר''מ דקידושין. אגב דקאמר לעיל ר''מ דעירובין נקט הכא ר''מ דקידושין כלומר הא דתיקנו לכתוב בשטר סימפון ולכפול בתנאי בשיטת ר''מ היא:

למה לי כר''מ אפילו כרבנן. דברייתא דלעיל נמי אתיא דלא פליגי אלא באימר ע''מ אבל בלא ע''מ מודים לר''מ שצריך לכפול התנאי:

ומשני לא כן א''ר אבהו בשם רבי יוחנן. לעיל דסדר סימפון כך הוא שכותב על מנת ליתן ליך וכופל תנאו:

ויאמר ע''מ שלא לכפול תנאו. סיומא דמילתא היא כלומר הא ע''מ קאמר ואמאי צריך לכפול תנאו אלא ודאי דאמרינן אילו לא כפל תנייו מי עקר קדושיו שלו ואע''פ שאמר ע''מ היו הקדושין קיימין אפי' לא נתקיים התנאי אלמא צריך לכפול התנאי אפי' בעל מנת ובשיטת ר''מ היא:

בכל אתר אית לר''מ. מכלל לאו אתה שומע הן כדאמר פ''ק דנדרים והכא קאמר צריך לכפול התנאי:

חומר הוא בעריות. אבל בעלמא מודה שא''צ לכפול בתנאו:

Kidouchine

Daf 36a

36a כְּהָדָא חֲזָרָייָה סָֽמְכוֹן לִתְנָאֵי קְרָייָה גַבֵּי זְבוּנָה. קְרַן זְבוּנָה וָאֲזַל לֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא אָמַר. אִין פְרִיטִין אִינּוּן אִינּוּן פָּֽשְׁעִין. אִין דֵּינָרִין אִינּוּן כֵּינִי אוֹרְחָא דִזְבוּנָה מְדַדָּייָה.

Traduction

Ainsi, des colporteurs emportant des marchandises à condition avaient eu pour répondant un marchand; mais celui-ci, ayant fait de mauvaises affaires, se trouva criblé de dettes et dut s’enfuir. On soumit le fait à R. Mena (pour savoir à qui incombe le déficit), et il dit: s’il s’agit d’une dette minime, les créanciers ont eu tort de ne pas la réclamer de suite (et les colporteurs n’en sont pas responsables); mais s’il s’agit d’une dette importante (202)Littéralement: non de Prouta, mais de dinars., dont il est d’usage de différer le paiement, les premiers débiteurs en sont responsables.

Pnei Moshe non traduit

כהדא חזריי'. הם החוזרים בעיירו' ולוקחין סחורה מהתגרים והמחום לתנאי קרייה הם המוכרים להם שעוה בתנאי ובהקפה אצל הסוחר לשלם להן עבורן. א''נ תנאי קרייה יושבי הכרכים הנותנים להם סחורה בתנאי הקפה:

קרן זבונה ואזיל ליה. נקרן ונתדלדל אותו הסוחר מחמת חובותיו ונעשה בורח:

אין פריטין אינון. אם החוב הוא דבר מועט הן פשעו שלא גבו מידו עד שהעני ופטורין החזרייה מהן:

אין דינרין אינון. ואם היה חוב גדול של דינרים כן דרך הסוחר להיות מדדה ומשמיט עצמו מלשלם ולדחות מדחי אל דחי ומיירי שבאותו שעה שהמחום אצלו לא היה בידו כלום ולא פשעו התגרים וחייבין החוזרין לשלם להם:

חַד בַּר נַשׁ קָם עִם חַבְרֵיהּ בְּשׁוּקָא. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי קִיתוֹנָה דְאִית לִי גַּבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי דֵּינָרָא דְאִית לִי גַּבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי קִיתוֹנָא וְסַב דֵּינָרָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אֲמַר לֵיהּ. אַתְּ אוֹדֵית לֵיהּ בְּדֵינָרָא וְהוּא לֹא אוֹדֵי לָךְ בְּקִיתוֹנָא. אֵיזִיל וָהַב לֵיהּ דֵּינָרָא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מוֹדֵי רִבִּי אִימִּי דּוּ אָמַר בְּשֶׁהַדִּין לֹא כֵן אֶלָּא בְדִיל דְּלָא יִכְפּוֹר בְּקִיתוֹנָה לֹא חִייֵב.

Traduction

Un homme ayant rencontré son prochain sur la voie publique lui dit: Donne-moi le lin citwn que tu as de moi auprès de toi. Rends-moi mon dinar que tu as de moi sur toi, répond le prochain. -Non, réplique le premier, rends-moi d’abord le lin, puis tu pourras prendre le dinar (d’où contestation, l’interpellé prétendant n’avoir rien en dépôt). Le fait contesté fut soumis à R. Mena, qui dit: Tu reconnais devoir le dinar à ton prochain, mais lui nie te devoir le lin; va et donne-lui le dinar dû (sauf à lui imposer le serment pour le lin réclamé). R. Jacob b. Aha dit: R. Mena a reconnu depuis lors que son jugement énoncé n’est pas tout à fait équitable (en raison des probabilités qu’en équivalence de ce dinar le prochain lui doit un dépôt), mais il s’est exprimé ainsi dans l’espoir que le détenteur du dinar avouera n’avoir aucun droit sur le lin réclamé.

Pnei Moshe non traduit

הב לי קיתונא. כמו כיתונא:

את אודית לי בדינרא. אתה הוא שהודית לו בדינר אבל הוא לא הודה לך בפשתן שהרי לא אמר תן לי הדינר וקח את הפשתן וא''כ תן לו את הדינר והוא ישבע לך על הפשתן:

מודי ר' מנא גרסינן דאמר בשהדין לא כן. כלומר מודה הוא במה שאמר שהדין לא כן שהרי זה מוחזק הוא בדינר והדין הוא שבעל הדינר ישבע שיש לו ביד כנגדו מהפשתן כפי תביעתו ועל השאר ישבע בעל הפשתן:

אלא בדיל דלא יכפור כו'. כלומר שלא אמר לו כן אלא בשביל שאפשר ע''י זה יודה בעל הדינר שאין זה חייב לו כלום מהפשתן:

חַד בַּר נַשׁ הֲוָה חַייָב לְחַבְרֵיהּ מֵאָה דֵינָרִין בְּקַרְטֵיס. שָׁלַח חַמְשִׁין גַּבֵּי שְׁלִיחָה. אֲמַר לֵיהּ. אִין לָא יְהַב לָךְ קַרְטֵיסָא לֹא תִתֵּן לֵיהּ כְּלוּם. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. אָמַר. אֵיזִיל הַב וָאֲנָן יָֽדְעִין. הַגַּע עַצְמָךְ דָּמַר רִבִּי אִימִּי עוֹשִׂין לוֹ מוֹדַע בֵּית דִּין. דְּזָכָה לְחַבְרֵיהּ. רַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. דְּזָכָה זָכָה.

Traduction

⁠— Un homme devait à son prochain cent dinars sur contrat (charta); il envoya au créancier 50 dinars par un messager, avec ordre de ne rien donner du tout s’il ne reçoit pas en échange l’acte de créance. Le fait fut soumis à R. Imi, qui se prononça ainsi: Va, et remets au débiteur le contrat de dette; nous attestons qu’il reste te devoir 50 autres dinars. Mais qu’adviendra-t-il de ce qui reste dû si R. Imi meurt? On établira un acte de constatation par le tribunal, comme quoi le créancier a été forcé de rendre le contrat, avant d’être complètement payé; or, selon l’avis des rabbins d’ici, si l’on acquiert pour son prochain (lorsqu’un tiers reçoit de l’argent du débiteur pour le créancier), l’acquisition sera définitive, et le montant ne pourra plus être rendu. - (203)Suit un passage traduit en (Gitin 1, 5).

Pnei Moshe non traduit

בקרטיס. בשטר חוב ושלח לו חמשים דינרין וצוה להשליח שאם לא יחזיר לו השטר של כל המאה דינרין לא יתן לו כלום:

אתא עובדא קומי רבי אמי. בא המלוה לפניו ושאלו מה יעשה ואמר לו תן לו השטר ואנו יודעים שיש לך עדיין חמשים דינרים בידו וע''פ הכרח החזרת לו השטר. הגע עצמך דמת ר' אימי. כלומר דפריך על שאמר ואנן ידעין ואם רבי אימי ימות ומשני עושין לו כתב מודעא מהב''ד שבאונס החזירו שהרי אנן ידעין מאונסו:

דזכה לחבריה. מי שזכה בשביל חבירו שקיבל מעות מבעל חובו בשבילו ורוצה הלוה לחזור וליקח מידו:

דזכה זכה. מה שזכה זכה ואינו רשאי להחזירו ועל זה מייתי האי עובדא דרבי דוסתי שהחזיר מתוך הפחד והאונס ובכה''ג פטור הוא וכתובה היא לעיל סוף פ''ג דגיטין ושם פירשתי ע''ש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source